śava = גופה, āsana = תנוחה כלומר: תנוחת הגופה – תנוחה שמדמה מוות מוחלט כהתמסרות טוטאלית, לקראת התחייה הרוחנית.
תיאור האסאנה: בשכיבה, זרועות פרושות לצדי הגוף, רגליים ארוכות לפנים, פישוק קל בין הרגליים. הרפיית הגוף
תועלות:
מחזקת את הרגליים, הברכיים והקרסוליים. פותחת את הירכיים, בית החזה והצדדים. מעוררת את מערכת העיכול ומעודדת זרימה לימפתית.
סיפור התנוחה:
השם "שוואסאנה" אינו קשור לסיפור מסוים, אך נושא עמו את המהות הפילוסופית של המוות והתחייה במובן יוגי. בתרבות ההודית, מוות הוא לא סוף אלא מעבר. שוואסאנה מדמה מוות סמלי של הגוף והאגו, ומזמינה לידה מחודשת של התודעה. באופנישדות וביוגה סוטרות, זו התנוחה שבה היוגי מתאחד עם העצמי הגבוה דרך ויתור על כל מאמץ – ומשם מתחדשת תודעה צלולה.
בויני הנשי בתרגול נשי, שוואסאנה מקבלת מעמד מיוחד של חיבור לאדמה ולרחם הקוסמית. זו הזדמנות לנוח בתוך הנשיות עצמה – כמרחב חי, רגע שבו גם הגוף וגם הנשמה מורשות פשוט להיות.