בעולם שמעודד אותנו כל הזמן להשתפר, להספיק, למתוח גבולות ולהיות "יותר" – המזרן של היוגה מציע הזמנה הפוכה כמעט: לעצור, להסכים לפגוש את עצמנו בדיוק כפי שאנחנו כרגע, ולתרגל חמלה.
אבל מהי בעצם חמלה? לעיתים קרובות אנחנו נוטות לבלבל בינה לבין רחמים, ויתור או פסיביות. בפילוסופיה של היוגה ובבודהיזם, חמלה – קארוּנָה (Karuṇā) בסנסקריט – היא ההפך הגמור מחולשה. זוהי איכות פעילה, ערה וצלולה של התודעה.
במסורת ההודית ובבודהיזם, קארוּנָה מוגדרת כרצון הכן והעמוק להקל על סבל – שלנו ושל אחרים – מתוך הבנה שכולנו חלק מאותו מארג אנושי, ושהכאב, המגבלה או הקושי הם חלק טבעי מהקיום, ולא כישלון אישי. ביוגה סוטרה של פטנג'לי (סוטרה 1.33), החמלה מופיעה כאחת מארבע האיכויות המרכזיות שמאפשרות לנו לטהר ולהשקיט את התודעה מול מצבי החיים השונים: ידידותיות כלפי השמחה, חמלה כלפי הסבל, שמחה כנה בהצלחת האחר, ושוויון נפש גם למול מה שאין אנו מסכימות עימו.
החמלה במעגלי החיים של האישה עבורנו כנשים, תרגול של חמלה מקבל משמעות עמוקה ומוחשית במיוחד. הגוף והנפש שלנו נעים בתוך מחזוריות מתמדת – לאורך החודש, ולאורך תחנות החיים השונות. יש ימים של שפע, חיוניות ועוצמה, ויש ימים של עייפות, כבדות, רגישות גופנית או סערה רגשית.
כשאנחנו מגיעות אל המזרן מתוך שיפוטיות ("אתמול הצלחתי והיום הגוף נוקשה", "למה אני לא מצליחה להשקיט את הראש?"), אנחנו מוסיפות סבל על גבי המציאות הקיימת. חמלה נשית מתחילה בהכרה בכך שהגוף שלנו אינו מכונה שאמורה לייצר תפוקה קבועה, אלא מרחב חי, משתנה וקשוב.
איך מכניסים חמלה לתוך התרגול על המזרן? גישת הויני יוגה הנשי מבוססת ביסודה על חמלה – התאמת התרגול לאישה, ולא להיפך. הנה כמה דרכים להפוך את החמלה למציאות חיה בתרגול:
- חמלה כלפי הגוף: במקום לשאוף אל הצורה החיצונית המושלמת של האסאנה (התנוחה), הקשיבי למה שהגוף מבקש היום. אם הגב תפוס או האנרגיה נמוכה – רככי את התנועה, כופפי מעט את הברכיים, קצרי את השהייה. חמלה בגוף היא היכולת להבדיל בין מאמץ מיטיב ומחזק לבין מאבק אלים.
- חמלה כלפי הנשימה: הנשימה היא המראה של המצב הפנימי שלנו. אם בתוך תנוחה הנשימה נעצרת, מתקצרת או הופכת למאומצת – זהו סימן מובהק שעברנו את גבול החמלה. חזרי צעד אחד אחורה, למקום שבו הנשימה חוזרת להיות רכה, רציפה ומלאה.
- חמלה כלפי ההכרה והמחשבות: ברגעי השקט או בסמסטהיטי (עמידת המוצא), התודעה נוטה לרוץ אל רשימת המטלות או אל הביקורת העצמית. במקום להילחם במחשבות או לכעוס על חוסר הריכוז, התבונני בהן בסקרנות רכה. אמרי לעצמך: "הנה, ההכרה שלי עסוקה כרגע, הנה אני רואה אותך", והחזירי בעדינות את תשומת הלב אל תחושת הנשימה, פעם אחר פעם.
- חמלה כלפי הרגשות: לעיתים דווקא השקט של התרגול מציף עצב, תסכול או חוסר שקט. תרגול חומל מאפשר לרגש להיות נוכח מבלי למהר "לתקן" או להדחיק אותו. לתת לו מקום בגוף, לנשום סביבו, ולזכור שגם הוא חולף.
מהמזרן החוצה: חמלה ביום-יום התרגול על המזרן הוא מעבדה בטוחה. כשאנחנו מתאמנות שוב ושוב בלפגוש את המגבלה הגופנית או את הרעש המחשבתי ברכות ולא בנוקשות – משהו משתנה באופן שבו אנחנו פוגשות את החיים בחוץ.
החמלה הולכת איתנו אל הפקק בדרך לעבודה, אל הרגעים שבהם אנחנו חסרות סבלנות מול הילדים או בני הזוג, ואל השיח הפנימי שלנו מול המראה או מול טעות שעשינו.
היא מזכירה לנו לעצור, לקחת נשימה אחת עמוקה (ממש כמו בסמסטהיטי), ולהניח יד רכה על הבטן ועל הלב – פשוט משום שגם אנחנו, בדיוק כמו כל אחד ואחת אחר.ת בעולם, ראויות לאהבה, להקשבה ולרוך.
- תרגול מדיטציה
- תרגול יוגה


